אפילפסיה היא מחלה הנובעת משיבוש בפעילות החשמלית של המוח. שיבוש כזה גורם לסוגים שונים של התקפים, המתבטאים בכמה דרכים: פרכוסים חלקיים, פרכוסים כלליים, ניתוקים ועוד. התרופות נוגדות הפרכוסים מסייעות למנוע את אותן הפרעות בתפקוד המוח ובכך מונעות פרכוס פתאומי ומסוכן. כ- 70 אחוזים מחולי האפילפסיה מגיבים בצורה טובה לתרופות אלו, והם חופשיים מהתקפים כמעט לגמרי.
למרות שהתווספו בשנים האחרונות מספר רב של תרופות נוגדות פרכוסים, עדיין 30 אחוזים מהחולים יהיו עמידים לטיפול התרופתי וימשיכו לסבול מהתקפים, למרות שניסו בין שתיים לשלוש תרופות המתאימות לסוג האפילפסיה, במינון נכון, באופן קבוע ועל בסיס יומיומי. ידוע כי הסיכוי להגיע לחופש מהתקפים אצל החולים המוגדרים עמידים יורד ככל שמנסים יותר תרופות.
בחלק קטן מהמטופלים ניתן לבצע ניתוח מוח לכריתת המוקד האפילפטי במוח (קיימת התאמה לניתוח להסרת מוקד אפילפטי, כאשר האפילפסיה היא מוקדית והמוקד ממוקם באזור לא גדול במוח, ללא סיכון בפגיעה בתפקודים חיוניים, כמו פגיעה בזיכרון או דיבור, בעקבות הניתוח).
במקרים בהם ניתוח מוח אינו מתאים, אנו מציעים למטופלים את הטיפול בקוצב וגאלי- VNS (VAGAL NERVE STIMULATOR).
עצב הוואגוס (Nervus vagus) הוא העצב הגולגולתי העשירי יוצא מהמוח המוארך, ונושא עמו סיבים כלפי פנים וחוץ ( סיבים וואגליים). הסיבים הוואגליים המובילים פנימה, מתחברים עם גרעין הסיבים הסוליטאריים, כאשר אלו מתחברים לעצבים אחרים במערכת העצבים המרכזית.
השתלת קוצב ווגאלי כרוכה בהליך ניתוחי פשוט ובטוח יחסית , המבוצע על ידי נוירוכירורג ילדים. בניתוח בו משתילים קוצב בגודל שעון יד אל מתחת לעור, באזור בית השחי, לגירוי עצב הוואגוס. מהקוצב נמשך חוט שהוא אלקטרודה תת עורית, המתלפפת סביב עצב הוואגוס השמאלי באזור הצוואר. ההליך הניתוחי אורך כשעה, וההתאוששות ממנו מהירה. זהו אינו ניתוח מוח. המטופל ישוחרר לביתו למחרת יום הניתוח, ולעיתים אף באותו היום.
הטיפול בקוצב ה-VNS מתבצע על ידי מתן גירוי לעצב הוואגוס, בפרקי זמן קבועים, לפי פרמטרים שנקבעים על ידי הצוות הרפואי, באופן ממוחשב, 24 שעות ביממה. בנוסף, ניתן לתת גירוי נוסף בעזרת מגנט חיצוני ומשתמשים בו כאשר מופיעה אאורה (תחושה מסויימת שקיימת לפני ההתקף) או בתחילת הפרכוס, על ידי בני המשפחה או המטפלים, ובכך יש סיכוי להפסיק או לקצר את ההתקף.
כיום, משתילים בארץ ובעולם קוצבי VNS מתקדמים (Responsive VNS) המשלבים בין הפעילות הידועה של הקוצב וטכנולוגיה חדשה המאפשרת הפעלה אוטומטית של המכשיר באמצעות שליחת גירוי בעוצמה גבוהה סמוך להתקף ועוד לפני הגעתו, על מנת להשתלט בצורה מיטבית על ההתקפים. ההפעלה האוטומטית של המכשיר מתרחשת כשיש עלייה חדה בקצב הלב האופיינית לתחילתו של פרכוס. תכונות נוספות של הקוצבים הקיימות בקוצבים המתקדמים הינן- עליה אוטומטית בעצמת הטיפול בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה (חוסכים ביקורים תכופים במרפאה), אפשרות תכנות הטיפול בצורה מתאימה יותר לאופי ההתקפים של המטופלים במידה וההתקפים מתקיימים בשעות מסויימות במהלך היום וכן תכונות נוספות המאפשרות לרופא המטפל לקבל מידע רב לגבי אופי ההתקפים והטיפול בקוצב לאורך היממה.
נמצא כי מעל ל- 80 אחוזים מהמטופלים חווים התקפים המלווים בתחילתם בעלייה חדה של קצב הלב. על בסיס היכולת של הקוצב לזהות עלייה זו, נשלחים פולסים בעוצמה גבוהה, על מנת למנוע בעוד מועד או להחליש את העוצמה, האורך או זמן ההתאוששות של ההתקף המגיע.
בעולם הצטבר ניסיון רב עם הטיפול בקוצב הווגאלי וישנם יותר מ- 130,000 מטופלים הסובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי המטופלים ב- VNS בלמעלה מ- 70 מדינות, כולל ארה"ב. הטיפול נמצא בסל התרופות בישראל כ- 16 שנים. בארץ בוצעו כבר מעל ל 1,600 פעולות השתלת VNS ב 8 מרכזים רפואיים. במחקרים רבים שבוצעו במאות מטופלים, לאורך שני עשורים ויותר, נמצא כי הטיפול בקוצב הוואגלי יעיל בהפחתת תדירות ההתקפים, עוצמתם ומשכם וכן קיצור זמן ההתאוששות מההתקף. בקרב כ-10 אחוזים מהמטופלים, קיים סיכוי להגיע לחופש מהתקפים. נמצא גם שככל שתהליך ההשתלה מתקיים מוקדם יותר מזמן אבחון האפילפסיה, כך גם הסיכוי להגיע לחופש מהתקפים עולה בהתאמה.
מחקרים מדעיים מראים כי כשני שליש מהחולים מפחיתים יותר מחצי מכמות ההתקפים בעקבות הטיפול בקוצב וגאלי. עוד נמצא, שככל שעובר זמן ממועד תחילת הטיפול בקוצב, יעילות הטיפול עולה. בכל מקרה, יעילות קוצב ה-VNS בהפחתה ושליטה טובה יותר בהתקפים הוא גבוהה יותר באופן משמעותי ביותר מאשר הסיכוי של תרופות נוגדות פרכוסים נוספות במטופלים שהם עמידים לטיפול תרופתי. בנוסף לשיפור בתדירות ועוצמת ההתקפים, נמצא שיפור משמעותי בפרמטרים נוספים של איכות חיי המטופל כמו ערנות, חיוניות, שיפור במצב רוח, שיפור בזיכרון, הישגים בלימודים וריכוז. בשנים האחרונות, הטיפול בקוצב ה-VNS מוצע גם כטיפול מקובל לחולים הסובלים מדיכאון כרוני וקשה לטיפול. הטיפול ב-VNS הינו גם טיפול שהדגים במחקרים קליניים רבים את היעילות שלו בהפחתת תמותה מאפילפסיה ומניעת תחלוה נלווית כגון- ירידה בקוגניציה, תחלואה לבבית וכן דיכאון.
תופעות לוואי הקיימות במיעוט קטן של המטופלים הם: שיעול, צרידות, עקצוץ בגרון ותחושה של קוצר נשימה. תופעות הלוואי אינן מסכנות את המטופל והן חולפות לרוב לאחר שנה ממועד ההשתלה. בנוסף, ניתן להפחית אותן במידת הצורך על ידי שינוי עוצמת הטיפול.
אחד המדדים החשובים המעידים על שביעות רצון המטופלים והצוות הרפואי, הוא שכמעט 80 אחוזים מהמטופלים מחליפים את סוללת ה VNS כאשר היא מתרוקנת ( כ-5 שנים בממוצע ממועד ההשתלה).
