דיאטה אשר מבוססת על צריכה גבוהה של שומן וצריכה מועטה של פחמימות וחלבון. ביסוד הדיאטה עומדת המטרה לספק לגוף אנרגיה באמצעות יצירת גופי "קטון" מחומצות שומן אשר נוצרות בכבד משומן..גופי "קטון" אלו מצליחים לחדור את ה-BBB (מחסום) במוח ומחליפים את הגלוקוז כמקור אנרגיה עיקרי.
אותם גופי "קטון" אשר מיוצרים במסלול עקיף ליצירת אנרגיה במוח נמצאו כבעלי אפקט נוגד פרכוסים.
עוד בתקופת התנ"ך ובימי הביניים נמצא שצום מוחלט של מזון ושתייה מביא לשיפור ניכר בפרכוסים אפילפטיים. בשנת 1921 פורסם לראשונה מאמר בארה"ב אשר הציע כי דיאטה עשירה בשומן ודלה בפחמימות יכולה לדמות את האפקט המטבולי של צום ובכך לסייע לחולים אפילפטיים. הדיאטה נזנחה עם התפתחות עידן של תרופות חדשות לטיפול באפילפסיה וחזרה לתודעה בשנות ה-90 כאשר ג'ים אברהמס, מפיק הוליוודי, קרא על הדיאטה בניסיון לחפש מרפא לבנו צ'רלי שסבל מאפילפסיה קשה. צ'רלי טופל בביה"ח Johns Hopkins באמצעות הדיאטה הקטוגנית ופרכוסיו פסקו לחלוטין. בעקבות כך, הפיק אברהמסי סרט הליוודי שמספר את סיפורו האישי של צ'רלי, בשם "First Do not Harm". במקביל, ייסד אברהמס את קרן צ'רלי (The Charlie Foundation) אשר מימנה מרכזי מחקר כדי לענות על הדרישה לטיפול באפילפסיה באמצעות הדיאטה.
ניתן לטפל בדיאטה בכל גיל, בהמלצת רופא נוירולוג מטפל בלבד!
בתחילת הדיאטה ניתן לחוש עייפות, בחילות, עצבנות, עצירות, סחרחורת ותחושה דומה לשפעת.
תופעות אלו (במידה והופיעו) אמורות לעבור תוך מספר ימים-שבועות עם הסתגלות הגוף לדיאטה.
בהמשך הדיאטה ייתכן עיכוב בגדילה ועלייה בסיכון לאבני כליה, אך כל עוד הדיאטה מבוצעת תחת פיקוח, טיפול ומעקב של הצוות הרב מקצועי ניתן למנוע ו/או למזער תופעות אלו.
משך הדיאטה תלוי בשיפור בכמות הפרכוסים ואיכות חייו של המטופל ומשפחתו ונקבע במקביל ע"י הרופא הנוירולוג המטפל ודיאטנית.
הדיאטה בטוחה לביצוע כל עוד מיושמת, מבוקרת ומלווה ע"י הצוות הרב מקצועי אשר מוסמך לטפל בדיאטה קטוגנית.
צריכת שומן כשלעצמה לא גורמת לעלייה במשקל. עלייה במשקל תלויה במאזן קלורי. כך במצב בו המאזן הקלורי חיובי (צריכת קלורית גבוהה יותר מההוצאה הקלורית), עלולה להתרחש עלייה במשקל ועל כן חשוב להיות במעקב דיאטנית תוך כדי ביצוע הדיאטה.
פרופיל השומנים עשוי לעלות בתחילת הדיאטה אך ברוב המקרים יחזור לקדמותו לאחר מספר חודשים. במקביל, הדיאטה מתוכננת ומיושמת בקפידה ומנוטרת כל כ-3 חודשים.
מספר מחקרים הראו כי הדיאטה הקטוגנית מפחיתה את תדירות ההתקפים בכחמישים אחוזים מתוך מחצית המטופלים בדיאטה קטוגנית וביותר מתשעים אחוזים אצל שליש מהמטופלים וכי כעשרה אחוזים יהיו ללא פרכוסים וטיפול תרופתי כלל.
קשה לחזות איזה מטופל יגיב באיזו דרך, ללא תקופת ניסיון של לפחות חודש ימים בדיאטה. כמו כן, מומלץ לא להפסיק את הדיאטה טרם חלפו שלושה חודשים לפני שמניחים כי היא אינה יעילה.