אפילפסיה בילדים

מהי אפילפסיה?

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית נפוצה יחסית, שכיחותה היא 1% מהאוכלוסייה הכללית. אפילפסיה מופיעה בילדות, אך יכולה להתפתח בכל גיל. מדובר במחלה נוירולוגית, שבה קיימת הפרעה בפעילות החשמלית המוחית באזור מסוים במוח וכתוצאה מכך מופיעים פרכוסים. להופעת אפילפסיה סיבות שונות בקבוצות הגיל השונות, חלקן מולדות וחלקן נרכשות.

מהי שכיחותה של אפילפסיה אצל ילדים?

שליש מחולי האפילפסיה הינם ילדים. שליש מחולי האפילפסיה ילדים ומבוגרים סובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול , כלומר הפרכוסים נמשכים גם לאחר טיפול ב2-3 תרופות. במקרים כאלה יש לעבור לטיפול במרפאת אפילפסיה מומחית.

אפילפסיה בילדים

מה גורם לאפילפסיה?

פרכוסים אפילפטיים עשויים לנבוע מגורמים שונים. למעשה, כל פגיעה במוח עלולה לגרום לפרכוס, אך לא כל פרכוס יוגדר כאפילפסיה. כדי לקבוע שמדובר במחלה זו, יש צורך לחוות יותר מהתקף אחד. הגורם המרכזי לאפילפסיה הוא גנטי, אך היא עשויה להתפתח גם בעקבות זיהומים מוחיים, דימומים מוחיים, הפרעות מבניות במעטפת המוח, מחלות מטבוליות, גידולים, חבלות, פגיעות מוחיות סביב הלידה ועוד.

ממה נגרמת אפילפסיה אצל ילדים?

בקרב ילדים- הגורמים בדרך כלל גנטיים ויכולים לגרום לסוגים שונים של תסמונות אפילפטיות חלקן קלות וחולפות וחלקן קשות מאוד וגורמות לפגיעה בלתי הפיכה. יתכנו גם סיבות נוספות שאינן גנטיות כמו זיהומים, דימומים, גידוליים מוחיים או חבלות ראש.

בשנים האחרונות גוברת המודעות להופעת אפילפסיה עקב גורמים אוטואימוניים בהם מערכת החיסון מייצרת ברקמת המוח תגובה דלקתית לא תקינה היכולה להוביל לפרכוסים, שינויים התנהגותיים ותופעות נוירולוגית נוספות.

התקפים אפילפטיים – סוגי פרכוסים

מהו פרכוס?
פרכוס הוא קצר חשמלי, אשר מביא להפרעה בפעילות החשמלית הסדירה במוח.. קיימים  מגוון סוגי פרכוסים, המתרחשים במיקומים שונים במוח – בצד אחד או בשני צדדיו.

ניתן לחלק את ההתקפים האפילפטיים לשני סוגים עיקריים:

  • התקפים כלליים- בהם מעורבים שני חלקי המוח ועלולים לגרום לאיבוד הכרה, נפילה, עוויתות, נשיכות לשון ואובדן שליטה על סוגרים. קיימים סוגי פרכוס כלליים נוספים כגון ניתוקים קצרים (absence) קפיצות לא רצויות פתאומיות (מיוקלונוס), רפיון פתאומי (פרכוס א-טוני) מתיחת ידיים (פרכוס טוני) ואחרים.
  • התקפים חלקיים- מוקדיים- בהם מתחילה פעילות חשמלית לא תקינה בצד אחד של המוח ומתפשטת באותו הצד או עוברת לצד השני. הביטוי להתקפים כאלו יכול להיות עדין מאוד ולהתחיל מניתוק אך יכול להתפתח לכדי פרכוס משמעותי יותר המערב יד ורגל, סטית ראש ומבט ולעיתים אף להפוך לפרכוס כללי הכולל אובדן הכרה.

    התסמינים המלווים את ההתקפים מגוונים ובשל כך קיים לעיתים קושי באבחון המחלה האפילפטית. במקרים בהם ניתן להבחין בשינויים נוספים, לרבות שינוי יכולת הלמידה, הדיבור, או החשיבה, שינויים התנהגותיים, נסיגה תקשורתית ועוד יש לחשוד באפילפסיה ולפנות מיד לנוירולוג מומחה לאפילפסיה.

האם יש תסמונות אפילפטיות, אשר מופיעות אצל ילדים בלבד?

כן, ישנן תסמונות אפילפטיות אשר מופיעות כבר בגיל הינקות והילדות המוקדמת. ניתן לקרא עליהן במאמר על תסמונות אפילפטיות באתר.

איך תדעו האם ילדכם סובל מאפילפסיה?

כדי לאבחן אפילפסיה, יש לפנות לנוירולוג ילדים מומחה לאפילפסיה לצורך ביצוע האבחנה והחלטה על סוג הטיפול.

השלכות האפילפסיה

למחלה האפילפטית השלכות רבות מעבר למחלה עצמה: אפילפסיה בלתי נשלטת יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של החולה. לפגיעה ביכולת הקשב הלמידה הזיכרון והשפה. חשוב לזכור שגם לתרופות לטיפול בפרכוסים תופעות לואי שונות שיכולות לפגוע ביכולת השפתית בזיכרון ובהתנהגות. כתוצאה מכך  מתמודדים החולים ובני משפחותיהם עם קשיים ניכרים בלימודים המצריכים את שילובם במסגרות חינוך מיוחדות  ובהגשת סיוע. נגזרות מכך גם פגיעה רגשית  חברתית, ותפקודית.

תהליכי אבחון אפילפסיה

EEG – הבדיקה החשובות ביותר לצורך אבחון אפילפסיה, היא בדיקת ה EEG שמנטרת את הפעילות המוחית החשמלית ומצביעה על מקורות הפעילות האפילפטית. ניתן לבצע סוגים שונים של בדיקות EEG  בערנות , בשינה, לאחר חסך שינה, ועוד.

כמו כן, ניתן לבצע ניטור ממושך (וידאו (EEG  למספר ימים במסגרת אשפוז בבית החולים כדי להעריך בצורה טובה יותר את מקור הפרכוסים ואת מידת הפעילות החשמלית הבלתי תקינה בין הפרכוסים ולאורך הלילה.

MRI  מוח- הבדיקה השנייה בחשיבותה בה אנו בודקים את מבנה המוח מתוך מטרה לזהות גורמים לאפילפסיה כגון גידולים, דימומים, אוטמים, ושינויים מבניים מולדים במעטפת המוח היכולים לגרום לאפילפסיה.

טיפול באפילפסיה

הטיפול באפילפסיה מותאם לחולה ומושפע מגורמים רבים. ראשית, במקרים בהם מתגלה סיבת הפרכוסים הניתנת לטיפול כגון זיהום, גידול וכך, מטפלים באופן ממוקד בבעיה עצמה.

טיפול תרופתי באפילפסיה

בשלב הראשון יינתן טיפול בתרופות נוגדות פרכוסים, שיבחרו בהתאם לסוג הפרכוס וסוג האפילפסיה.
במקרים מסוימים ישולבו מספר תרופות. בחלק מהמקרים ניתן למדוד את רמת התרופה בדם כדי לבדוק האם ניתן המינון הנכון והטיפול יעיל. לכל התרופות יש תופעות לוואי שונות ולכן יש להתייעץ עם מומחה לגבי כל שינוי בטיפול.

בשנים האחרונות נכנס לשימוש הטיפול בקנבידול CBD כטיפול לתסמונות אפילפטיות קשות-

על כך בכתבה על הטיפול בקנאביס לאפילפסיה.

טיפול ניתוחי באפילפסיה

במצבים בהם מחלת האפילפסיה נובעת מבעיה במבנה המוח, ניתן לבצע פעולה כירורגית עדינה ומדויקת להסרת האזור האפילפטוגני ולכאורה לסיים את המחלה האפילפטית. עם זאת, לא כל פתרון ניתוחי מרפא את המחלה לחלוטין וחלק מההליכים מספקים הטבה בלבד. הכנת החולה לניתוח מסוג זה הינה מורכבת מאוד ומצריכה ביצוע מגוון רחב של בדיקות ואבחונים כדי למקם בצורה הטובה ביותר את מקורות הפרכוס.

טיפול בעזרת קוצב וגאלי

זהו טיפול בו מושתלת בטרייה קטנה באזור בית החזה וממנה עולים שני חוטים עדינים עד למרכז הצוואר שם הינם נפגשים עם עצב הואגוס היורד מגזע המוח וכיוון הקיבה. אותות חשמליים הנשלחים באמצעות הקוצב הוגאלי אל העצב התועה מועברים למוח ויוצרים אפקט נוגד פרכוסים. זהו טיפול פשוט וקל יחסית, כמעט ללא תופעות לוואי המתאים לחולים בעלי תפקוד מלא שאינם רוצים להיות מוגבלים בחיי היום יום.

טיפול באמצעות דיאטה קטוגנית

הדיאטה הקטוגנית הינה טיפול מוכר לתסמונת אפילפטיות שונות בתסמונות גנטיות של הילדות. מבוססת על יחס גבוה בין שומנים לחלבונים ופחמימות וכך למעשה מסיטה את חילוף החומרים בגוף מפירוק סוכר ליצירת אנרגיה לחמצון חומצות שומן ושימוש בתוצריהם כחומרים נוגדי פרכוס. זהו טיפול מורכב המחייב התגייסות של כל המשפחה וליווי צמוד של דיאטנית ורופאים נוספים העובדים יחד במרפאה הקטוגנית.

מה לעשות במקרה שמישהו בסביבתי קיבל התקף אפילפסיה?

במצב כזה יש להשכיב את החולה על הצד לפנות בזהירות מזון מפיו ולקרוא לעזרה ראשונה. אין צורך בשום התערבות נוספת במקרה זה.

לסיכום, אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית מורכבת המשפיעה על כל תחומי החיים.

לא תמיד ניתן לרפא אפילפסיה, אך ברוב המקרים ניתן לאזן אותה, להגיע לחופש מהתקפים ולאפשר לחולה חיים רגילים וטובים.
לאחר שיחלפו שנתיים ללא פרכוסים, סיכויי ההחלמה הינם טובים. כשמדובר באפילפסיה אצל ילדים, הם יוכלו לשוב ולנהל חיים תקינים, לרבות עיסוק בחלק מענפי הספורט.
בשל מורכבות הטיפול והצורך בשילוב צוות רב תחומי יש לפנות למרכזי הטיפול המתמחים  בכך, לא להזניח את הטיפול במחלה, לבצע את הבירור הנדרש ולהיות במעקב.

ד”ר מיכל צדוק – מנהלת השרות לאפילפסיה בילדים

בית חולים לילדים ע”ש ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

Call Now Button