נעים מאוד שמי מיכל צדוק,
נוירולוגית ילדים ומנהלת המרכז לאפילפסיה בבית החולים לילדים ע"ש ספרא במרכז הרפואי שיבא , תל השומר.
מרצה בכירה באוניברסיטתת תל אביב וחברת הועד הישראלי של הליגה למניעת אפילפסיה .
סיימתי את לימודי בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העיברית בירושלים.
השלמתי ההתמחות ברפואת ילדים ותת התמחות בנוירולוגית ילדים במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
בשנים האחרונות אני עובדת כרופאה בכירה ביחידה לנוירולוגית ילדים בתל השומר, עוסקת בטיפול באפילפסיה ומנהלת את המרפאה הרב תחומית לטיפול במחלה הגנטית טוברוס סקלרוזיס.
אני מובילה מחקרים קליניים העוסקים בטיפולים השונים באפילפסיה, מרצה בכנסים והשתלמויות בארץ ובעולם ועוסקת בהוראת סטודנטים לרפואה ומתמחים ברפואת ילדים ובנוירולוגית ילדים.
כמו כן מייעצת לחברות בינלאומיות בנושא הטיפולים החדשניים לאפילפסיה והכנסתם לסל התרופות ומובילה את הטיפול בקנאביס רפואי לאפילפסיה בישראל.
במרפאה ברעננה אני מטפלת במגוון הבעיות הנוירולוגיות הרווחות בקרב ילדים:
הפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש-מיגרנות, טיקים והפרעות תנועה אחרות, בעיות התפתחות ואבחון ילדים על הרצף האוטיסטי וכמובן גם אפילפסיה.
אשמח להפגש אתכם במרפאה,
ד"ר מיכל צדוקוח
זוהי רופאה מומחה שבנוסף להתמחותה ברפואת ילדים עברה תת התמחות בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. בתחום זה עוסקים במחלות מערכת העצבים המרכזית והפריפרית, בעיות התפתחות וקשב ומצבים נוספים שיש להם ביטוי נוירולוגי. מחלות נוירולוגות רבות יכולות לפגוע גם במבוגרים וגם בילדים אך הביטוי שונה. האבחון בילדים מורכב יותר בשל הסתמנות שונה וחוסר שיתוף פעולה מהילד בחלק מהמקרים. רופא משפחה יפנה את הילד לאחר שיעלה חשד שמדובר בבעיה נוירולוגית.
> המשך קריאה
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית נפוצה יחסית, שכיחותה היא 1% מהאוכלוסייה הכללית. אפילפסיה מופיעה בילדות, אך יכולה להתפתח בכל גיל. מדובר במחלה נוירולוגית, שבה קיימת הפרעה בפעילות החשמלית המוחית באזור מסוים במוח וכתוצאה מכך מופיעים פרכוסים. להופעת אפילפסיה סיבות שונות בקבוצות הגיל השונות, חלקן מולדות וחלקן נרכשות. שליש מחולי האפילפסיה הינם ילדים. שליש מחולי האפילפסיה סובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול , כלומר הפרכוסים נמשכים גם לאחר טיפול ב 2-3 תרופות.
> המשך קריאה
האם ילדכם מתקשים להתרכז בשיעור? מתקשים להתארגן בבוקר? שוכחים את חפציהם בכל מקום? תזזיתיים? זקוקים לגירויים רבים כל הזמן? יתכן שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD). מהי שכיחותן של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים? כ 7-10% מהילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז. ילדים שאינם מאובחנים בזמן, עשויים לסבול ממגוון מפערים הולכים וגדלים בלימודים, מפגיעה בדימוי העצמי, קשיים חברתיים ורגשיים. האם הפרעות קשב וריכוז חולפות?
> המשך קריאה
טיפול באפילפסיה בילדים הוא חיוני כדי להפחית פרכוסים, למנוע סיבוכים ארוכי טווח ולשפר את איכות החיים של הילד.
התקפי אפילפסיה לא מטופלים אצל ילדים עלולים לגרום לנזק מוחי, פגיעות גופניות במהלך התקף, ופגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילד.
טיפול נכון באפילפסיה יכול להפחית משמעותית את תדירות ועוצמת ההתקפים, לאפשר לילד להשתלב…
> המשך קריאה
מטופלים שאובחנו כסובלים מאפילפסיה ונתקפים בפרכוסים, יכולים לסבול ממגוון תסמונות אפילפטיות, פירוט ניתן למצוא כאן בהמשך הכתבה. הטיפול באפילפסיה ובתסמונות אפילפטיות כולל טיפולים תרופתיים וטיפולים שאינם תרופתיים כמו טיפול בדיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי, ניתוחים מסוימים ובשנים האחרונות אף טיפול בקנאביס רפואי. חלק מהתסמונות האפילפטיות, שמתבטאות גם בפגיעה התפתחותית, מוגדרות ‘אנצפלופטיות אפילפטיות’.
> המשך קריאה
טוברוס סקלרוזיס (tuberous sclerosis טוברוס סקלרוזיס) או בעברית טרשת גבשושית, היא תסמונת רב מערכתית מולדת, אשר גורמת לגידולים שפירים באיברים שונים בגוף. שכיחותה באוכלוסיה הינה 1 ל-6,000 לידות. בשליש מהמקרים מדובר על הפרעה גנטית בגן המקודד לחלבון, שעוברת בתורשה, אולם בשני שלישים מהחולים, התסמונת נוצרת כתוצאה משינויים גנטיים, הנוצרים בתהליך ההתפתחות של העובר.
> המשך קריאה
דיאטה אשר מבוססת על צריכה גבוהה של שומן וצריכה מועטה של פחמימות וחלבון. ביסוד הדיאטה עומדת המטרה לספק לגוף אנרגיה באמצעות יצירת גופי “קטון” מחומצות שומן אשר נוצרות בכבד משומן..גופי “קטון” אלו מצליחים לחדור את ה-BBB (מחסום) במוח ומחליפים את הגלוקוז כמקור אנרגיה עיקרי. אותם גופי “קטון” אשר מיוצרים במסלול עקיף ליצירת אנרגיה במוח נמצאו כבעלי אפקט נוגד פרכוסים.
במחקרים רבים שבוצעו במאות מטופלים, לאורך שני עשורים ויותר, נמצא כי הטיפול בקוצב הוואגלי יעיל בהפחתת תדירות ההתקפים, עוצמתם ומשכם וכן קיצור זמן ההתאוששות מההתקף. בקרב כ-10 אחוזים מהמטופלים, קיים סיכוי להגיע לחופש מהתקפים. נמצא גם שככל שתהליך ההשתלה מתקיים מוקדם יותר מזמן אבחון האפילפסיה, כך גם הסיכוי להגיע לחופש מהתקפים עולה בהתאמה.
אפילפסיה הינה מחלה נוירולוגית המתבטאת בפרכוסים מסוגים שונים. כשליש מחולי האפילפסיה סובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. חולים אלה, ממשיכים לסבול מפרכוסים לאחר כישלון טיפולי של 2-3 תרופות נוגדות פרכוסים. אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית המתבטאת בפרכוסים חוזרים הנגרמים מפעילות חשמלית לא תקינה במוח. הפרכוסים עשויים לנבוע מגורמים שונים, לרבות אוטמים, גידולים, דימומים, זיהומים, מחלות מטבוליות, מחלות גנטיות, טראומה ועוד.
> המשך קריאה
אפילפסיה היא אחת מההפרעות הנוירולוגיות יות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. היא מתבטאת בהתקפים חשמליים בלתי מבוקרים במוח, העלולים לגרום לפרכוסים, שינויי הכרה והתנהגות לא צפויה. עבור הורים לילד הסובל מאפילפסיה, האתגר המרכזי הוא למצוא את האבחון והטיפול המתאימים ביותר, תוך הבנה מעמיקה של מצב הילד. כאן נכנס לתמונה רופא נוירולוג ילדים מומחה לאפילפסיה עם ניסיון באבחון, טיפול ומעקב אחר ילדים עם הפרעות נוירולוגיות מסוג זה.
> המשך קריאה
מיגרנה היא תופעה שכיחה גם בקרב ילדים, שעלולה להשפיע על שגרת חייהם, לימודיהם, ופעילותם החברתית. תהליך הטיפול במיגרנה תמיד מתבצע בגישה אישית, תוך שיתוף פעולה הדוק בין נוירולוג הילדים, הילד ומשפחתו. בחירת הטיפול תלויה באופי המיגרנה, בצרכים האישיים של הילד, ובמטרות הטיפוליות הרצויות. הבנת ההבדלים בין טיפול אקוטי למיגרנה, לבין טיפול מניעתי למיגרנה היא המפתח להתמודדות יעילה עם המיגרנה.
> המשך קריאה
בחירת תרופה לאפילפסיה על ידי נוירולוג ילדים מתבססת על שיקולים קליניים מותאמים אישית, כולל סוג ההתקפים והאפילפסיה, גיל הילד, משקל הגוף, מצבו הבריאותי הכללי, תרופות נוספות שהוא נוטל ותופעות הלוואי האפשריות. נוירולוג ילדים מתמחה באבחון סוג התקפי האפילפסיה ומשתמש במידע זה כדי לבחור את התרופה היעילה ביותר במינון מותאם.
> המשך קריאה
